על העמדה הדכאונית של קליין אצל אייגן

רבים וטובים כתבו על מושגי העמדות של קליין והמשיכו לפתח אותם.
ביקור נוסף בספרו של אייגן "העצמי הרגיש" מגלה את ההתבוננות הבאה שלו על העמדה הדכאונית:
"חוויות טובות ורעות הן חלק ממה שקורה בין בני אדם, חלק מן הקלחת ההכרחית, כאשר אדם נכנס ביתר עומק לחיים של פגיעה ותיקון. הכאב שאדם סופג וגורם (בפנטזיה, במציאות) וכמוהם גם העונג, הם חלק ממה שאנשים שלמים עושים יחד. קליין מצביעה על הגוון הדיכאוני שיש להכרה שפגיעה היא חלק מהאינטר-סוביקטיביות, להכרה שאיננו יכולים לחמוק מכאב ע"י פיצול והרחקה שלו ושאכפתיות ותיקון חייבים להתפתח, בחלקם, כדי לפצות על כמה מתוצאות הפיצול ולרפא אותן. לגדילה זו, שבה נותנים מקום לרגשות מנוגדים ולנקודות מבט שונות, היא קוראת העמדה הדכאונית. יש מידה של אבל במודעות שפגיעה והפרעה הן בלתי נמנעות…
אולי לא ייחודי רק לאייגן, אבל הניסוח יפה.